קורס הברמנים הראשון שלנו – מאיפה הכל התחיל

זה קרה במקרה, כמו כל הדברים הנהדרים –  בלי תכנון, כמעט בלי מחשבה. החיים פשוט הובילו לזה.

וזה התחיל מהדבר הכי צפוי שיכול להיות להקמה של בית ספר לברמנים – מברמנים, והמשיך באופן הכי לא צפוי שיכול להיות לפתיחת בית ספר לברמנים בתל אביב של 1989 – הצלחה מהרגע הראשון .

עבדנו שנינו כברמנים, אני ואלי ,השותף העתידי שלי. ובאיזו משמרת שבה סיפרתי לו שעשיתי קורס בבית ספר בארצות הברית הוא השיב שגם הוא. ואז הוא שאל משום מקום – מה דעתך שנפתח בית ספר לברמנים בישראל? ופשוט אמרתי לו  "יאללה".

עכשיו תבינו – כסף לא היה לנו, ניסיון בעסקים ממש לא היה לנו. כלום, אפילו לא ניסיון בסתם ניהול. היינו סטודנטים שבקושי יכולים לשלם שכר דירה.

אז ישבנו וחשבנו מה עושים – ואז פשוט עלה לנו רעיון: באנו לבעלים של זמן אמיתי – המקום בו עבדנו ושהיה באותו זמן המועדון הכי מצליח בתל אביב – והצענו להם את ההצעה המטורפת /הפשוטה/ההזויה/ההגיונית (בחרו מה שבא לכם ) – לפתוח בישראל בית ספר לברמנים. "אנחנו נקים את בית הספר ונעשה את כל העבודה "הצענו, "ואתם תתנו את המקום ואת הכסף הראשוני". להפתעתנו אמרו לנו "בסדר. 50% לכל צד. תתחילו".

עכשיו בואו נבין את התקופה: פלורנטין -שבינה לבין נווה צדק המועדון פעל –  לא הייתה קיימת אז כשכונה, בנווה צדק יכולת לקנות דירה בפחות מ 100,000 שקל (לכו תקנו את זה עכשיו בשמונה מיליון). מקומות בילוי היו אז כ-1500 בכל הארץ (במקום 15,000 כיום), בישראל היו 4 וחצי מיליון תושבים (פחות מחצי ממה שיש בישראל של 2020) וכמות המסעדות (טרום הקורונה, לא יודע מה יהיה אחרי) היתה בעשרות. אורגזמה היה שם של קוקטייל, בירה אפשר היה לשתות אך רק גולדסטאר, יין היה רק של כרמל מזרחי,  נס היה שם של קפה או משהו שקרה בחנוכה והמשקה הקל היחידי שהיה אז היה קוקה קולה.

כדי למלא את הקורס הראשון עמדנו בשעה חמש – שעת היציאה הביתה של חיילים ג'ובניקים – בשער ויקטור בקרייה וחילקנו פלאיירים . זוכרים שהיה כזה דבר פעם, פלאיירים?

לקורס הראשון נרשמו 15 בנים ואף לא בחורה אחת!!! להיות ברמנית  – איך שזמנים משתנים – לא הייתה אפשרות אז (איפה 'מי טו' כשצריך אותו). בסוף הצלחנו להכניס בחינם כתבת של גלובס כדי שלא יהיו רק בנים . 16 איש בקורס – 15 בנים בתשלום, בחורה אחת ככתבת.

את שאר הקורסים כבר מילאנו מפרסום ומעצה שקיבלנו מאשת מכירות של מקומון  תל אביבי: לפרסם במדור לילה ולא במדור לימודים. זה ללא ספק היה הטיפ הטוב בתולדותיינו, כי הוא גרם לנו להבין מה אנחנו – קורס ברמנים קשור קודם כל לפנאי, לכיף, לבילוי, לחברה, למציאת עבודה מושלמת, ביטוי להיותך צעיר – ורק אחרי כל זה, גם ללימודים.

ומאיפה השם? פעלנו כאמור במועדון בשם זה ומכאן יצא – בלי שממש כיוונו – לשם היחידי בכל בתי הספר לברמנים בעולם שאינו קשור לתחום הבר (כל השמות האחרים הם תמיד קוקטייל, שייקר, בר משהו).

ולסיום: מייד לאחר שפתחנו באו לראיין אותנו  – מהרדיו, מהעיתונים, מכל המקומונים – ושאלו – מה תעשו בחודש הבא? היה ברור להם שאין לזה עתיד – "כי כמה ברמנים כבר צריך" כמו ששאל כתב גלי צה"ל . אז עניתי בחוצפה ישראלית ילדותית אך מרחיקה ראות (ועכשיו ברור שהיא נכונה) – "כמה עורכי דין צריכים? כמה רואי חשבון?" וגם הכנסתי לאותו כתב מתחת לחגורה :"כמה כתבים לגלי צה"ל צריך שיש לכם כל שנה קורסים?".

וכשסיימנו למלא את הקורס הראשון אמרנו וואו… אז נאחל עד 120 ימים … וכשאלו עברו אמרנו, וואוו 2, עכשיו נאחל עד 120 תלמידים. שישה חודשים  לאחר מכן, כשעברנו את התלמיד ה 120 אמרנו – עכשיו זה באמת וואוו – אז נאחל לעצמנו עד 120 קורסים. חמש שנים מאוחר יותר כשעברנו גם את זה אמרנו עד 120 חודשים, וכשחגגנו עשר שנים (120 חודשים למי שלא הבין) כבר אמרנו עד 120,000 בוגרים. הגענו לזה לפני ב-2018 , ועכשיו נשאר לנו לומר עד 120 שנים (כלומר עוד 88 מעכשיו). אמן.

רוצים גם אתם להיות ברמנים? תעשו קורס ברמנים בבית הספר לברמנים המוביל בישראל – זמן אמיתי.

כל הזכויות שמורות לזמן אמיתי בע״מ | מפת האתר | הצהרת נגישות
דילוג לתוכן